טל שיבי

טל שיבי

אני מאמין בגוף ככלי ביטוי. כגוף אמנות חי. אני שואל את עצמי או מזכיר לעצמי לשאול: כיצד אני יכול לנוע בדרכים יצירתיות היום?

איך אני יכול לנוע גם במחשבה מעבר לזרמים ומבנים שניתנו לי אך אינם שלי. האם יצירה של אמנות או לקיחת חלק בתהליך אמנותי הם משהו שאנחנו "עושים" או האם הם מקומות בתוכנו לבקר בהם?

אלו הם שאלות מניעות. הן לא אמורות לקבל תשובות מהירות. התשובות המספקות מגיעות כביטוי ספונטני דרך הדבר הזה שאנחנו מכנים ריקוד. או שהן לפעמים מפתיעות אותנו כאשר ההשראה מופיעה לבשל ארוחה, או לייצר משהו יפה. כל הדרכים שבהן אנו מאפשרים לגוף לבטא, לפעמים כחומר בפני עצמו ולפעמים עם חומרים אחרים. כאשר אנחנו מצליחים לדלג מעל ודרך הרעיון שיש דבר מה קבוע, ולהרגיש את השינויים כל העת, את הריקוד הגדול שנרקד דרכינו, באותו הרגע אנחנו פתוחים להפתעות, ונפתחים להרשות לאינסטינקט ולאינטואיציה להוביל. כך התהליך שלנו הופך עצמו לאמנות.

מהם השאלות המניעות/מרקידות שלכן/ם להיום?

אני רואה בתרגול קונטקט אימפרוביציה את ה"בית התנועתי" שלי. כלי לחיים יצריתיים ויצירת מפגש אנושי משמעותי. מרתק אותי להיות בשיח עם האפשרויות האין-סופיות של הגוף ככלי אקספרסבי. ​​בעשור האחרון אני מתנסה, משחק, עובד​ ​וחוקר ​ב​תנועה ועם תנועה: כרקדן,מורה,יוצר ומטפל במגע.​(שיאצו וואטסו) אני ​שמח לחלוק את הסקרנות שלי למחול,תנועה ויצירה דרך הכלי של קונטקט אימפרוויזציה. אני מלמד אימפרוויזציה וקונטקט בארץ ובחו"ל דרך סדנאות עומק וקורסים,​ ​ומתרגל תנועה ואלתור כאמנות חיים.

בוגר האקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים - מסלול כוריאוגרפיה

ומטפל מוסמך בשיאצו.

רעיונות:

כאשר אנו רוצים לכתוב על קונטקט אימפרוביזציה, מוטב שננסה להגדיר את הריקוד, אפילו אם רק על מנת לייצר לעצמנו נקודת פתיחה.

ההגדרה שלי לקונטקט אימפרוביזציה כיום (עלולה להשתנות מחר)
חקירה ללא גבולות וזמן מסויים של אחד או יותר גופים בחלל, תוך כדי השתמשות בנקודות המגע עם האדמה, מים, חפצים או גוף נוסף, כדרך להיות יותר נוכח בתוך הגוף ( חי ויודע זאת), וכתירוץ נפלא לרקוד יחד ולחוד, עם מגע ובלי.

להמשך קריאה:

 

DSC01142_edited_edited_edited_edited.jpg

© ALL RIGHTS RESERVED. TAL SHIBI